אובססיביות בקשר זוגי

אובססיביות בקשר זוגי היא תופעה נפשית בה אדם מפתח דפוסי חשיבה והתנהגות כפייתיים כלפי בן או בת הזוג. מצב זה מתאפיין בתחושות עזות של חוסר ביטחון, צורך מתמיד באישור מחדש של רגשות האהבה, פחד נטישה, ולעיתים גם התנהגויות של שליטה וניהול.

בעוד שמעורבות רגשית גבוהה היא נורמלית, אובססיביות עלולה לפגוע בקשר הזוגי ואף לגרום להתפרקותו.

התופעה עשויה לנבוע ממגוון סיבות, כולל חוויות ילדות, טראומות רגשיות והתקשרות לא בטוחה.

עם זאת, ניתן להתמודד עם אובססיביות באמצעות שיפור בטחון עצמי ותקשורת בריאה יותר בזוגיות.

הבנת המניעים לדפוסי התנהגות אובססיביים יכולה לסייע ביצירת קשר זוגי בריא ומאוזן יותר.

נעם אובססיבי לעינת

נעם שבור.

לאחר ריב קשה עם עינת אשתו, נראה כאילו מישהו מושך את השטיח מתחת לרגליו וחייו מתמוטטים.

נשואים כעשר שנים, שני ילדים.

פגש את עינת שהיתה נשואה, ההתאהבות היתה מיידית.

חודש אחרי שנפגשו עינת התחילה בתהליכי גירושין, שנה לאחר מכן כבר היו נשואים.

אוהב את עינת מאד. מעריץ אותה. את שכלה החריף, יופיה, החברה שלה אותה היא מנהלת בהצלחה.

לפעמים מקנא ביכולות שלה להצטיין בכל דבר בעוד הוא ״מתפשר כזה״, אבל גם כשחש קנאה – חזקה מכל היא האהבה והמשיכה העזה שנמצאת שם מהיום הראשון ולא שוככת.

נעם לא יכול לדמיין פרידה, לא יכול לראות את חייו בלי עינת.

במהלך הריב טוענת עינת שהוא קנאי לה, אובססיבי. בולש אחריה. מציץ לה בטלפון. במחשב.

רוצה לדעת עם מי היא נפגשת, מה עושה, למה היא לא מבלה בבית, עם הילדים ואיתו, האם היא באמת עובדת או עוסקת בפעילויות קצת פחות לגיטימיות.

עינת מרגישה חנוקה, מאוימת. היא לא רוצה ולא יכולה להמשיך ככה.

״זה נכון?״ אני שואלת ״אתה באמת בולש, מקנא״?

״כן״, מודה נעם בעיניים מושפלות. הוא לא גאה בכך, אבל זה נכון. הוא מקנא, הוא חרד.

פעם אחת כבר בגדה בבעל, מי יודע אם לא בוגדת שוב?

״מה אני עושה?״ שואל נעם בקול שבור. ״אני לא יכול להפסיק לחשוב עליה, לדאוג. לכעוס. מה אם יש לה מישהו אחר? ומה אם תעזוב אותי? איך ממשיכים מפה?״

 

מאפייני האובססיביות בקשר זוגי

האובססיביות בקשר זוגי מתבטאת בשילוב של חרדה, חשיבה כפייתית והתנהגויות של שליטה וביקורת.

1.     חרדה

פחד מתמיד שבני הזוג יעזבו או יפסיקו לאהוב, גם כאשר אין סיבה ממשית לחשוב כך.

חשש זה עלול לגרום להיאחזות כפייתית בבן/בת הזוג.

2.     מעקב אובססיבי

ניסיונות מתמשכים לפקח ולשלוט בהתנהגות בני הזוג, דרך בדיקת הטלפון הנייד, מעקב אחר תנועותיהם במדיה החברתית, או חקירות חוזרות על פעילויות יומיומיות.

3.     תלות רגשית גבוהה

אדם הסובל מאובססיביות עשוי להרגיש תלות מוחלטת באישור רגשי של הצד השני ולהפוך להיות חרד כאשר אינו מקבל תשומת לב מספקת או מיידית.

4.     קנאה אובססיבית

קנאה שמבוססת על פחדים לא מציאותיים, כגון חשש קבוע שבני הזוג מתנהגים בצורה לא נאמנה, גם בהיעדר כל סימן מוחשי לכך.

סיבות לאובססיביות בקשר זוגי

אובססיביות נובעת משילוב של גורמים אישיותיים, חוויות ילדות, טראומות ויחסים קודמים.

1.     חסכים רגשיים מוקדמים

אנשים שחוו דחייה או נטישה בגיל צעיר, או שחוו מחסור באהבה וביטחון רגשי, עלולים לפתח חרדה סביב נטישה במערכות יחסים רומנטיות. יחסים בילדות עשויים לעורר דפוסים אובססיביים במערכות יחסים בוגרות.

2.     התקשרות לא בטוחה

על פי תיאוריית ההתקשרות של בולבי (Bowlby) אנשים בעלי סגנון התקשרות לא בטוח – חרדתי או נמנע – נוטים יותר לפתח אובססיביות בקשרים זוגיים.

אלו המאופיינים בסגנון התקשרות חרדתי נוטים לדרוש יותר קרבה ואישור מבני הזוג ולעיתים הופכים אובססיביים בניסיון לשמר את הקשר.

3.     הערכה עצמית נמוכה

חוסר ביטחון עצמי וחוויות חוזרות של כישלון במערכות יחסים קודמות יכולים לגרום לאדם לחפש אישור תמידי ולא להיות בטוח בעצמו ובקשר.

כתוצאה מכך, מתפתחת תלות אובססיבית לצורך יצירת תחושת ביטחון.

4.     חוויות טראומטיות

אנשים שחוו בגידה או טראומה רגשית אחרת במערכת יחסים קודמת עשויים לפתח דפוסים אובססיביים כתגובה לחרדה וחוסר אמון כלפי בני הזוג הנוכחיים.

היעדרות ההורים - התקשרות לא בטוחה 

נעם מספר על ילדות טובה, על סבתא מסורה אצלה היה מבלה יום יום לאחר הלימודים.

הוריו היו עסוקים בבניית קריירה, והסבתא היא שגידלה אותו.

נועם מדבר בחום ובהערכה על הוריו – אך ניכר גם מרחק וכעס סמוי על היעדרם.

״הם עשו את הטוב ביותר. גם עכשיו הם תמיד בשבילי. תמיד תומכים, תמיד עוזרים״.

עם זאת, כשאנחנו צוללים אל זכרונותיו של נעם הילד, היעדרם של ההורים מורגש, וגם חווית היותו נטל שיש למצוא לו סידור בזמן פיתוח הקריירה על ידי הוריו, שהיא המטרה החשובה יותר עבורם לכאורה - בימי ילדותו.

אנחנו מזהים את החרדה של נעם הילד מפני נטישה, מפני קריירה מרגשת וחשובה ממנו, חרדה החוזרת ועוטפת אותו גם כעת, אל מול הצלחתה המקצועית של עינת.

השפעות של אובססיביות על הקשר הזוגי

אובססיביות בקשר זוגי עלולה לפגוע משמעותית באיכות הקשר.

1. אמון

כאשר אחד מבני הזוג כל הזמן בודק, מבקר או חושד, נוצר חוסר אמון שמרחיק את הצד השני ופוגע באינטימיות.

2. חרדה ולחץ

אדם הסובל מאובססיביות נמצא במתח מתמיד, דבר שעלול להוביל גם למתח אצל בני הזוג.

בני הזוג עלולים לחוש מחנק ולחפש דרכים להשתחרר מהקשר.

3. בידוד חברתי

התנהגות אובססיבית עשויה להוביל לכך שאחד מבני הזוג ינסה להגביל את חופש הפעולה של השני, הגבלת פגישות עם חברים או משפחה, מתוך פחד מתמיד מנטישה או בגידה.

4. סיכוי מוגבר לפרידה

למרות שהאובססיביות נובעת לרוב מהפחד לאבד את הקשר, דפוסי התנהגות אלו דווקא מעלים את הסיכון לפרידה, שכן בני הזוג עלולים לחוש מחנק או עומס רגשי.

נעם נאחז בעינת, וככל שהחרדה מביאה אותו להגביל יותר את צעדיה – כך סכנת הפרידה גוברת.

נעם מצמצם את הפעילויות שהוא עושה לבד או עם חברים, כל כולו ממוקד בעינת.

מתכנן בילויים רק אתה, יוזם ומשקיע בקשר – בעוד היא מתרחקת ונמנעת.

טיפול באובססיביות בקשר זוגי

1.     הפחתת חרדה

אובססיביות עשויה לנבוע מחרדה. בדיקת גורמי החרדה ומקורותיה ופיתוח אסטרטגיות להתמודדות עמה עשויים להקל על הצורך.

2.     הערכה עצמית

עבודה על פיתוח דימוי עצמי חיובי ותחושת ביטחון עצמי יכולה להפחית את התלות באישור ולסייע ביצירת קשרים זוגיים בריאים יותר.

3.     העצמה ויוזמה

לעיתים החרדה מביאה לצמצום עולמו של בן הזוג האובססיבי, גורמת לו לוותר על קשרים, התנסויות והזדמנויות לחוויות כפרט. התמקדות בחוזקותיו, יוזמה של חוויות מעצימות ופיתוח עולמו כפרט בתוך קשר זוגי עשויה לחזק תחושות של הצלחה, בטחון, הערכה העצמית, הפחתת התלות באהוב תוך שליטה באובססיביות.

4.     טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

שיטה זו עוזרת לאנשים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות לא מועילים. באמצעות CBT המטופלים לומדים לזהות את המחשבות האובססיביות, להעריך אותן מחדש, להציב גבולות ולפתח תגובות בריאות יותר למצבים המעוררים חרדה בקשר הזוגי .

נעם מחזיר שליטה באובססיביות

הטיפול בנעם מתמקד בו, בחוזקותיו, בעוצמות שלו כפרט בתוך קשר זוגי.

על נעם להתאהב בעצמו מחדש על מנת לתפקד כשווה בין שווים בתוך קשר עוצמתי – ומאתגר.

ממפגש למפגש נעם מזכיר לעצמו את עצמו. את היכולות שלו בספורט (נרשם לחוג אגרוף) את הכישורים החברתיים שלו (יוצא לבלות עם החברים בלי עינת, עם חברי ילדות שקצת נטש) את החלומות המקצועיים שלו (מקיים שיחה עם המנהל הישיר על אפשרויות הקידום).

ככל שנעם מתמקד בעצמו ומרפה מעינת כך עינת הולכת ומתקרבת.

ברגע של קירבה עינת, שאף פעם לא יוזמת בילוי משותף, מבקשת להירשם יחד לחוג רכיבה, נעם מאושר ומאשר.

גם הופעתו הולכת ומתעצמת. הבטחון העצמי מגביה ומרחיב את כתפיו, פעילות הספורט מחטבת.

נעם מזכיר לעצמו עד כמה הקנאה ביכולותיה של עינת מניעה אותו לפעולה ומביאה אותו להביא לידי ביטוי את הגרסה החזקה והעוצמתית שלו, זו שהוא אוהב ומעריך.

״אני פחות אובססיבי, עדיין מקנא״, הוא אומר לי בסיום התהליך. ״אבל הרבה יותר שולט בעצמי. אני מודה בכל יום על כך שהיא שלי. שזכיתי בה ומנסה להיות ראוי לה. לתת מרחק, מרחב נשימה, לעבוד על עצמי – ומסתבר שזה עושה לנו טוב כזוג. ממש טוב״.

מקורות

1. Bowlby, J. (1980). Attachment and Loss: Volume III: Loss, Sadness and Depression. Basic Books.

2. Hazan, C., & Shaver, P. (1987). Romantic love conceptualized as an attachment process. Journal of Personality and Social Psychology, 52(3), 511–524.

3. Hofmann, S. G., Asnaani, A., Vonk, I. J., Sawyer, A. T., & Fang, A. (2012). The Efficacy of Cognitive Behavioral Therapy: A Review of Meta-analyses. Cognitive Therapy and Research, 36(5), 427–440.

4. Mikulincer, M., & Shaver, P. R. (2016). Attachment in adulthood: Structure, dynamics, and change (2nd ed.). The Guilford Press.

תגית הלפרין, פסיכותרפיסטית, מסייעת לבודדים להתחזק בתוך מערכת יחסים מורכבת,

להתעצם בתוך הקשר הזוגי ולשלוט טוב יותר בחשיבה האובססיבית